<h1>סימני התרומה לסימן קפ"ב</h1>
<h2>דף נט:</h2>
דין עכו"ם המניח ידו או דבר אחר על נקב של חבית יין כשיוצא הלכך עכו"ם המניח ידו או מטלית בנקב חבית של יין אם תחב עד חלל החבית אסור בהנאה כמו מפיה ומשוליה ואם לא תחב בנקב רק הניח ידו על הנקב והניח יין לצאת על ידו לרב פפא אסור בהנאה עד ברזא לבדו אף ללישנא דמחמיר טפי ומ"מ בשתיה אסור כדפי' לעיל ופיר' רש"י דאין הלכה כמותו משום דסובר כיחידאה כרבי יהודה מיהו אין זה נכון דבהרבה מקומות בתלמוד פסיק אמורא כתנא דפליגי רבנן עלייה וקיימא לן כוותיה מיהו אומר רבינו יעקב דודאי אין הלכה כרב פפא דהא רבא אסר פרק בתרא כל מה שבחבית אפילו מה שאין סופו לצאת משום דבשעה שהיין יוצא כל חמרא שבחבית גריר ומתנענע וכשהניח ידו על הנקב נינוח הכל מלצאת וחשוב כאלו נגע בכולו אבל אם ישראל היה מושך יין מחבית לתוך כלי שהיה בו יין נסך למאן דאמר נצוק אינו חבור מותר כל מה שיש בחבית ואפי' בשתייה ואע"פ שהיה מתנענע כולו לצאת דדווקא כשהניח עכו"ם ידו על פי הנקב או על פי הגישת' אז עכב כל הנענוע ונינוח וחשב כאלו נגע בכולו. אבל נגע בקלוח היוצא אין בכך כלום לאסור מה שבפני'. [התרומה סימן קפ"ב]. [עכו"ם שתחב אצבעו בתוך הנקב מהחבית שהיין יוצא דרך שם הכל אסור בהנאה או (תחת) [תחב] שם ברזא כדי לסתום כמו מפיה ומשוליה דהכל אסור וכן אם נענע הברזא שהיא כבר בתוך הנקב של יין הכל אסור בהנאה ואם הניח ידו על הנקב שלא יזוב אבל לא נכנס בתוך החלל לדברי רבינו שלמה עד ברזא אסור בהנאה ואידך שרי בהנאה ואסור בשתיה אף על פי שפרש"י ואידך שרי בשתייה לא נכון לומר שיין ישתנה זה על זה וחציו אסור בשתיה וחציו מותר בשתייה ולדברי רבינו תם הכל אסור אפי' בהנאה כרבא דפ' בתרא כיון שכל היין היה מתנענע תחילה לצאת ועל הנחת ידו שם [נינוח] הכל וחשוב כאילו נגע בכולו].
